מוזיאון בת-ים עד שבת 25.06.16
אוצר: יהושע סימון
אוהד מרומי, צילום: גל דרן
התערוכה במוזיאון בת-ים מבקשת לנער את התדמית המפלצתית שדבקה במושג קומוניזם ולהחזיר לו את התקווה החמה שבבסיסו. אופני ההתייחסות לקומוניזם נסמכים ברובם על ביטוייו בסוציאליזם שהתקיים ברוסיה של המאה העשרים, העבודות בתערוכה מאתרות בזכרון שלנו את הסוציאליזם ההוא, על היכולות, ההזדמנויות וההקשרים שהוא יכול להציע היום.
בבחירת העבודות והצבתן בחלל, ניכרת מחשבה על דינמיות, טרנד בולט ודומיננטי באוצרות כיום, המבקש לשתף את הקהל במרחב ולגרום לו לקחת חלק ולהרחיב את המצע שמציע האובייקט. חלק מהעבודות בתערוכה, מתוכנן לנדוד ברחבי המוזיאון במהלך השנה או להתפתח באופנים שונים, תוך כדי הצגתה.
יונתן גולד, צילום: גל דרן
רענן חרל”פ, צילום: גל דרן
בחלל המרכזי בכניסה למוזיאון, מציג אוהד מרומי מיצב של מיטות שדה כחולות בקומפוזיציה גאומטרית נקייה. המשחקיות העיצובית של המיצב מייצרת סביבה שמתגברת על האסוציאציה המיידית של הגולאג או חדר הילדים בקיבוץ, ומובילה אל מרחב מדומיין סופרמטיסטי-מלביצ’י, בו מוזמן הקהל לשכב על המיטות ולחלום. עבודתו של רענן חרל”פ בקומה השניה, מציגה תבליט מרחב פנים של דירה, בפרספקטיבה הפוכה שמכניסה פנימה את החלונות והתריסים של השיכון. ארבע מחברות קבוצת הברביזון החדש (נטליה זורבוב, אסיה לוקין, זויה צ’רקסקי, אולגה קונדינה), מציגות סדרות של עבודות יפיפיות: ציורים עכשווים שמתארים את חיי היום-יום בברה”מ של שנות ילדותן, ולצידם ציור שציירו כילדות בברה”מ. ציור הקיר של יונתן גולד מתאר אנשים עומדים בתור. העבודה מתהווה בחלל המוזיאון תוך כדי התערוכה, ומבוצעת בשיתוף הקהל. “האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה” שעיצבה ניקול ורמס במיוחד לתערוכה, היא ספרייה מודולרית. הספריה מורכבת מכרכים של אנציקלופדיה סובייטית, אובייקט שפג תוקפו, גם כספר מידע מאובן וגם ככלי ריק לתרבות שחלפה מהעולם. במהלך השנה מוזמנים יוצרים, חוקרים, כותבים, אוצרים ואחרים לנתח אירועים והתרחשויות מהמציאות הנוכחית תוך שימוש במושגים המופיעים באנציקלופדיה. בחדר הקרנה מוקרנים סרטי מדע בדיוני סובייטים, פנטסטיים.
הברביזון החדש, צילום: גל דרן
נעה יפה, צילום: גל דרן
בטקסט לתערוכה מצטט יהושע סיימון ממאמרו האחרון של הקומוניסט הצרפתי דניאל בן סעיד (פורסם אחרי מותו): “מכל המלים שהניעו בעבר חלומות גדולים ותקוות אדירות קדימה, המלה קומוניזם סבלה מהנזק הגדול ביותר. זאת בשל העובדה שנלקחה בשבי על ידי ריאל–פוליטיק בירוקראטי והפכה כלי שרת בידי מפעל טוטליטרי. עם זאת, השאלה נותרה בעינה, האם מכל המלים שניזוקו, ישנן אלה שראויות לתיקון והתנעה מחדש”.
השאלה פתוחה.
ניקול ורמרס, צילום: גל דרן
פורסם בנוסח דומה במגזין ReDesign
