ארמון הבדולח והמקדש הארור

תערוכה קבוצתית במוזיאון פתח-תקווה
אוצרת: הילה כהן שניידרמן
עד 31.10.15

אלונה רודה_כיפת ברזל

אלונה רודה, Safe and Sound (כיפת ברזל) צילום: תומר אפלבאום

התערוכה שאצרה הילה כהן שניידרמן במוזיאון פתח-תקוה מעמידה יומרה רצינית שלא בטוח שהתערוכה ממצה, אולם תהליך העבודה המושכל והיצירות הטובות המוצגות, הן תולדה מוצלחת של החתירה לכיוונה. מעט יצירות ובחירות אוצרותיות נשארים בגדר סימון פשטני של רעיון, אולם רוב העבודות מציגות עיקרון אסתטי הדוק ומצליחות להפעיל באופן מוחשי את תפיסת המרחב מסביבן.

התערוכה מבקשת לשייט בין שני מודלים של תצוגה: “ארמון הבדולח” על שם חלל התצוגה שנבנה עבור התערוכה העולמית הראשונה בלונדון בשנת 1851, כמבנה חממתי שמיזג פנים וחוץ, לעומת “הקוביה הלבנה” של תחילת המאה ה-20 שמנתקת את הצופה “מהמציאות” ומאפשרת צפיה ביצירות אמנות במרחב מבודד, ובמובן זה הינה “מקדש ארור”.

ליז חג'ג' אנתאוס

ליז חג’ג’, אנתאוס, 2015 צילום: תומר אפלבאום

העבודות של אלישבע לוי וליז חג’ג’, המוצבות בחלקים נפרדים מחלל התצוגה המרכזי,  מיטיבות לגלם את המתח בין שני המודלים. הן מתייחסות, באופן שלא ניתן להתעלם ממנו,  לחלל הקונקרטי, והן גם יפות ומענגות במיוחד. עבודות יפות נוספות הן של יעל אפרתי, תכלת רם ואלונה רודה.

יעל אפרתי

יעל אפרתי, קילוואט-שעה, 2015 צילום: תומר אפלבאום

ליז חג’ג’ מציגה גופי ספוג ענקיים המשמשים בדרך כלל לבידוד אקוסטי של חללים, קשורים בחבל צהוב ועליהם מורכב פרופיל ברזל ירוק. ההגיון המרכזי בעבודות הפיסוליות של חג’ג’ נשען על חיבורם של חומרים לא קשורים למערך אסתטי וחושני, ועל פירוקם לכדי חומרי גלם. הגופים הגדולים ממלאים את החלל ובמצבם הגולמי הופכים, כפי שכתבה יפה כהן שניידרמן, “למושאי תשוקה חייתים, לפנים בלבד”.

ליז חג'ג' פרט

ליז חג’ג’, אנתאוס, 2015, פרט. צילום: תומר אפלבאום

בעבודה וילה #3 בנתה אלישבע לוי קונסטרוקציה תלת מימדית העשוייה כולה מנייר, תוך שימוש ברפרודוקציות של ציורים של דיויד הוקני ואלמנטים מעבודות קודמות שלה מאותה סידרה (וילה). כדורסל על כסא, נמר, רגליים בנעלים, צמחים ועוד אובייקטים ביתיים, מורכבים על פיגומים לבנים. המכלול מייצר סביבה מוגדרת אך פתוחה, השומרת על הגיון פנימי אוטונומי, וגם עושה שימוש בחומרים שיש להם דיון ארוך עם הסביבה. עבודת הפיסול מרעננת ומשכנעת, ובין היתר מיטיבה לייצר מתח פנים-חוץ עקבי. הדימויים הפלסטיים והצבעוניות החזקה יוצרים מנעד של ויברציות, על קשת של ארעיות אופטימית, משקל ומשמעות.

אלישבע לוי_וילה 3_2015

אלישבע לוי, וילה #3, 2015. צילום: מיכל בראור

אלישבע לוי , וילה 3_פרט

אלישבע לוי, וילה #3, 2015, פרט. צילום: מיכל בראור

טוני נבוק מתוך וידיאו פרפורמנס_צילום איתי מרום

טוני נבוק, עם הרוח, עם המים (רישום סביבה), 2015, מתוך וידיאו. צילום: איתי מרום

טוני נבוק_צילום תומר אפלבאום

טוני נבוק, עם הרוח, עם המים (רישום סביבה), 2015, צילום הצבה צילום: תומר אפלבאום

תכלת רם_תכסית

תכלת רם, תכסית, 2015, פרט. צילום: אריאל קן

אלונה רודה, Safe and Sound , סטילס מתוך הוידיאו ראשיד

אלונה רודה,, Safe and Sound (סטילס מתוך הוידיאו ראשיד). צילום: תומר אפלבאום

פורסם בנוסח דומה במגזין reDesign

Advertisements

About hadasyossifon

I am a contemporary art curator and researcher based in Tel Aviv. I collaborate with artists of interdisciplinary media to develop artistic projects and exhibitions within the scope of politics and the world of art.

Your opinion matters

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s