מורן קליגר סיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון בעיצוב תקשורת חזותית בשנקר, עבדה שלוש שנים כמעצבת גרפית במשרד מוביל, ואז פנתה ללימודי המשך במדרשה לאמנות. היא עובדת בסטודיו בקריית המלאכה בדרום תל אביב, השתתפה במספר תערוכות והציגה ביריד צבע טרי האחרון בחממת האמנים הצעירים. חלק מהעבודות שהציגה נמכרו עוד לפני הפתיחה הרשמית של היריד.
בת 33, קליגר יוצרת עבודות המבוססות ברובן על רישום פיגורטיבי ומתכתבות עם איור. היא עובדת בטכניקות מגוונות של רישום דיגיטלי, הדפס, רישום חופשי, חריטה על נייר צבוע, ועוד. הקו הוא בסיס עקרוני ביצירתה, והוא מאד גרפי, כמו מחוייב לאדישות או לניטרליות. באמצעותו היא אורגת רגעים אפלים בסיפורים הקשורים למשפחה, לנוף ולבית.
ברוב העבודות כרוכים האדם והטבע אחד בשני, ניזונים וצומחים זה מזה באופן בלתי נפרד. הזאבה המניקה בעבודה “ללא כותרת” היא בעלת כפות ידיים ורגליים אנושיים, ובעבודה אחרת נראית דמות אשה בתנוחה דומה לזו של הזאבה, מחזיקה בפיה גור מדמם. בייצוגי פורטרט עצמי בוחרת קליגר לצייר את עצמה שעירה כחיה וברישומים אחרים צומחים הדימויים הצמחיים והאנושיים אחד מתוך השני.
העבודה “זהבה” (2014) היא דוגמה טובה לענין האמיץ של קליגר וליכולת המופלאה שלה בשימוש בקו. היא כוללת שלושה לוחות עץ עליהם מצויירים באמצעות חריטה במלחם, שלושה רגעים אפשריים מתוך הסיפור ‘זהבה ושלושת הדובים’. ברישום פסאודו-מדעי ובשקדנות עמלנית, נבנה עולם מורכב וסבוך, המתקיים לצד שטח פנים חשוף שאינו מטופל.
בלוח הראשון נראית שכונת מגורים בפאתי יער. בלוח השני מוצגת זהבה עירומה בלב קרחת יער וסביבה צבועים, עסוקים באכילה. בלוח השלישי נראים מתגוששים ביער, בסמוך לבית, דמות נשית עירומה ודוב.
זהבה שבסיפור המקורי מתוארת כילדה קלת דעת, השבה ובוחרת בייצוגים ילדותיים המציגים את סרובה להתבגר, מוצגת אצל קליגר ברגע אלטרנטיבי תוך דגש שווה על תוואי אנושי וחייתי. החלוקה לשלוש מהדהדת את החלוקה המבנית הקיימת בסיפור המקורי (שלושה דובים/ שלוש קעריות דייסה/ שלושה כיסאות וכד’), מאפשרת צבירת אינפורמציה אפקטיבית ובונה מתח הדרגתי, תוך שהיא מעלה הקשרים של קדושה ותשוקה. היער ואובדן הדרך, טומנים בחובם מאבק לא פתור בין המנגנון הסובלימטיבי לזירת הדחפים העוורים.
פורסם בנוסח דומה במגזין REDESIGN