היבטים של פמיליריות

על התערוכה “קלנדיה” של נורית ירדן בבית האמנים אוצרת: ד”ר קציעה עלון

נורית ירדן מציגה בבית האמנים בתל אביב, תערוכה המורכבת משלושה גופי עבודה שצולמו במחסום קלנדיה. התערוכה עוסקת במאמץ ההישרדות של הפלסטינים, ילדים ומבוגרים, בתנאים של תנועה מוגבלת ואפיק פרנסה סתום, והצילומים של ירדן כמו תרים אחר סימני שפיות אנושית במציאות בלתי נסבלת. גוף העבודות המרכזי מוצג בחלל גדול וכולל צילומים של סביבת המחסום: שלטי פרסומת ענקיים המופיעים כנטע זר במתאר העירוני, זבל שפוך, דוכני מכירת אוכל על כביש חשוף וטורי מכוניות. באופן יוצא דופן לצילומים מהשטחים, נעדרות לחלוטין, דמויות של חיילים, ומלבד ילד על רקע ציור גרפיטי של מרואן ברגותי על חומת ההפרדה ומוכר שיפודים בדוכן מאולתר, מעידים על הקיום האנושי בסביבה, בעיקר אלמנטים לכאורה-פמיליירים כשמשיה, עפיפון ודוכני מזון. שני גופי עבודה נוספים המוצגים בחלל קטן בצמוד, מרחיבים ומעמיקים את הדיון האתי והאסתטי של ירדן תוך הצגת זויות ראיה שונות של אותו מרחב.

קלנדיה 01

נורית ירדן, קלנדיה 01, צילום, 2009-2012

קלנדיה 03

נורית ירדן, קלנדיה 03, צילום, 2009-2012

 גוף העבודות השני של ירדן הינו סדרת גלויות שהוצגה בעבר בגלריה D&A כחלק מתערוכה קבוצתית. בסדרה זו הטמיעה ירדן צילומים מקלנדיה בפורמט פיקטיבי של גלויה, והציבה את הגלויות הפיקטיביות מול גלויות מאירופה. ההחלה של אסתטיקה מוסכמת כפי שהיא מנוסחת בגלויות של נוף אירופי, על מראות מקלנדיה, מדגישה באופן אירוני את הפער בין הפנטסיה שמעוררת הגלויה לבין המציאות. הזיקה הצורנית החזקה בין הצמדים מעוררת תהיה אם ההתאמה של הצמדים נעשתה מראש, גם אם בפועל נעשתה בדיעבד.

01ש

נורית ירדן, גלויות מקלנדיה, צילום, 2009-2012

02ש

נורית ירדן, גלויות מקלנדיה, צילום, 2009-2012

 החיבור בין המרחב האירופי למרחב של קלנדיה מעלה שאלות על המניעים לעיצובו של המרחב ועל הכוחות הפועלים ליישומם, ובאופן זה משרטטת ירדן קו דמיוני בין השאיפה לחיים אידילים למציאות שונה בתכלית. הפער בין רצוי למצוי הוא גאוגרפי וצורני, אבל הוא גם תבנית רגשית משותפת לבני אדם באשר הם.

קלנדיה 05

נורית ירדן, קלנדיה 05, צילום, 2009-2012

 בגוף העבודות השלישי, מארחת ירדן צילומים של ילדים שעובדים בסביבת המחסום, שצילמה האקטיביסטית תמר פליישמן.

תמר פליישמן 02

תמר פליישמן, שריף, 2009-2012

תמר פליישמן 05

תמר פליישמן, יונס, 2009-2012

פליישמן חברה בצוות היוצא באופן קבוע למחסום קלנדיה, שאליו הצטרפה ירדן במשך ארבע שנים, והיא מצלמת את הילדים העובדים ונותנת להם את הצילומים במתנה. בניגוד לנוף והמרחב שמתארים הצילומים של ירדן, הצילומים של פליישמן מתמקדים בדמות בצילום מקרוב ומציגים דיוקנאות של נערים פלסטינים שמוצאים את פרנסתם במכירת צרכים בסיסיים כמו  מזון ונקיון, וניכר בהם הקשר החם בין הצלמת למצולמים. הבחירה של ירדן לארח את צילומי הילדים, נוגעת באופן מודע במורכבות המדיום התיעודי, שמחד חושף עוולות ומאידך “משתמש” במתועד.

אנשים מסוימים חושבים שעל אמנות פוליטית חלה חובת הוכחה “בשטח”. בשיתוף הצילומים של פליישמן שמצלמת במיוחד עבור הילדים שמקבלים עותק בכל שבוע, ירדן מצביעה על נקודת מפנה מעשית שהופכת את הילדים מניצבים שקופים לבני אדם אנושיים. בתנאים הישרדותיים, סביר שיש דברים רבים שהם זקוקים להם, לפני צילום. אבל ערכן של התמונות נובע מההכרה שהן מעניקות לנערים שיש מישהו אחר שעבורו הם בני אדם ככל אדם אחר: חשובים מספיק כדי שיסתכלו עליהם, יראו מה הם עושים, ויתנו להם מתנה.

נעילה: 14.06.14

פורסם בעיצוב גרפי נורמלי בערב רב

Advertisements

About hadasyossifon

I am a contemporary art curator and researcher based in Tel Aviv. I collaborate with artists of interdisciplinary media to develop artistic projects and exhibitions within the scope of politics and the world of art.

Your opinion matters

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s